רש"י על יומא ל״ד

1 ת"ל וערך עליה העולה וגו' - העולה משמע תהא ראשונה דאי לאורויי בעלמא אתא שיקטירו עליה עולה ושלמים נכתוב וערך עליה:

2 עולה ומנחה - להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו ויקרא כ״ג:ל״ז עולה ומנחה לימדך שתהא מנחת העולה אחר העולה מיד ולא יפסיקו חביתין בין עולה למנחת התמיד:

3 שום מנחה - הואיל וחביתין אף הן מנחה והזקיקם הכתוב עם התמיד דכתיב בה במדבר כ״ח:ה׳ ועשירית האיפה סולת למנחה תמיד אף היא תהא סמוכה לתמיד אחר מנחת נסכים כדכתיב עולה ומנחה:

4 זבח ונסכים - למדנו שלא יפסיק קרבן אחר בין זבח לנסכים:

5 תנאי היא - רבי ישמעאל ורבי עקיבא פליגי בה בפסחים בפרק תמיד נשחט פסחים דף נח.:

6 ביום - ביום השבת יערכנו ויקרא כ״ד:ח׳ ולשון ביום משמע באור עצום היום ולא בבקרו:

7 חוקה חוקה - בחביתין כתוב שם ו חק עולם לה' כליל תקטר ובבזיכין כתיב שם כד קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם ואכולה מילתא קאי וגמרינן מיניה שתקדים למוספין כחביתין:

8 וליגמרה לכולה מילתא - להקדימן אף לנסכים:

9 אי רבנן - דאמרי בפ' קמא דף טו. בקטרת מפסיק להטבת נרות:

10 בין דם לנרות מיבעי ליה - בין עבודת הדם לעבודת הנרות קודם שיגמרם:

11 לעולם רבנן היא - ניחא ליה לאוקמה כרבנן:

12 ובסידרא לא קא מיירי - לא דק:

13 בין איברים לנסכים - למנחת נסכים:

14 כמנחת הבקר - תהא מנחת ערב:

15 מה מנחת הבקר - תהא מאוחרת לקטורת שהרי אף איברים מאוחרים לה:

16 אף מנחת הערב - קטורת קודמת לה:

17 מי כתיב כאיברי הבקר - כן יהיה איברי הערב ותידוק מינה מה איברי הבקר מאוחרים לקטרת אף איברי הערב מאוחרים לה:

18 כמנחת הבקר - תהא מנחת הערב:

19 ולא כאיברי הבקר - איברי הערב:

20 ונסכו רביעית ההין לכבש האחד - גבי תמידין כתיב ולימד על האחד שטעון נסכים ומיהו האחד הוא של ערבית דהא מיניה סליק דכתיב לעיל מיניה ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירית האיפה סולת וגו' עולת תמיד העשויה וגו' ונסכו רביעית ההין:

21 ילמד שחרית משל ערבית - מה זה טעון נסכים אף זה טעון נסכים:

22 רבי אומר של ערבית משל שחרית - דלכבש האחד אדשחרית קאי שנאמר בו את הכבש אחד תעשה בבקר:

23 וצריכי - יש צד נוטה שהנדבה צריך לייפותה כדי שתתרצה לדורון והקבלת פנים ויש צד נוטה לומר שהחובה המוטלת צריך לפרוע חובו משלם:

24 עששיות - חתיכות עבות כמו עשת שן שיר השירים ה׳:י״ד ואף לשון חכמים מנורה באה מן העשת מנחות דף כח. משי"ש בלע"ז:

25 והלא מצרף - הנותן ברזל מן האש למים מצרפו מחזקו ומקשהו:

26 שלא הגיע לצירוף - כבר היה מצונן במקצת אף על פי שהיו נותנין בלילה בתוך גחלים לוחשות אינו מלובן כל כך שיהא לו חיזוק ע"י מים:

27 מי אמר אביי הכי - דדבר שאינו מתכוין מותר:

28 קרא ל"ל - בשר לרבות המנוגע דמצי למכתב ימול ערלתו וכתב בשר לרבות בשר האמור בנגעים ויקרא יג אדם כי יהיה בעור בשרו ל"ל קרא הא דבר שאינו מתכוין הוא:

29 ואמר אביי וכו' - אלמא ס"ל לאביי דקרא מסייע ליה לר' יהודה מדאצטריך קרא למישרייה:

30 בכל התורה - באיסורא דאורייתא כגון קוצץ בהרת דכתיב דברים כ״ד:ח׳ השמר בנגע הצרעת ואמר מר בקוצץ בהרתו הכתוב מדבר:

31 ואין שבות במקדש לא גרסינן דהא תלה טעמא באין מתכוין:

32 מתני' הביאוהו לבית הפרוה - לטבול טבילה שניה שהיא טעונה מקום קדוש כדפרישית לעיל:

33 ר"מ אומר - פשט תחלה ואחר כך קידש והא פרישית לעיל פלוגתייהו:

34 בשחר - בגדים שלובש בטבילה זו היו מפשתן של מדינת פילוסין שהוא חשוב ומעולה:

35 ובין הערבים - בגדים שלובש להוצאת כף ומחתה:

36 הנדוין - שהיו מפשתן של ארץ הינדוין והיא ארץ כוש כדמתרגם יונתן בן עוזיאל ירמיהו י״ג:כ״ג היהפוך כושי עורו הינדוואה: